<אֲפוּנָה>>

פעם היה נסיך שרצה להתחתן עם נסיכה, אבל היא הייתה חייבת להיות נסיכה אמיתית.הוא נסע בכל העולם כדי למצוא אחד, אבל בשום מקום הוא לא הצליח להשיג את מבוקשו.היו מספיק נסיכות, אבל היה קשה לגלות אם הן אמיתיות.תמיד היה בהם משהו שלא היה כמו שצריך.אז הוא חזר הביתה והיה עצוב, כי הוא היה רוצה מאוד שתהיה לו נסיכה אמיתית.

ערב אחד פרצה סערה איומה; היו רעמים וברקים, והגשם ירד בפלגים.לפתע נשמעה דפיקה בשער העיר, והמלך הזקן הלך לפתוח אותו.

זו הייתה נסיכה שעמדה שם בחוץ מול השער.אבל, חביבי! איזה מראה שהגשם והרוח גרמו לה להיראות.המים זלגו משערה ומבגדיה; הם זלגו אל אצבעות הנעליים שלה ושוב יצאו בעקבים.ובכל זאת היא אמרה שהיא נסיכה אמיתית.

"טוב, בקרוב נגלה את זה," חשבה המלכה הזקנה.אבל היא לא אמרה כלום, נכנסה לחדר השינה, הורידה את כל המצעים מהמיטה, והניחה אפונה בתחתית; אחר כך היא לקחה עשרים מזרונים והניחה אותם על האפונה, ואחר כך עשרים מיטות פוך עוף על גבי. המזרונים.

על זה נאלצה הנסיכה לשכב כל הלילה.בבוקר היא נשאלה איך ישנה.

"אוי, חבל מאוד!" אמרה."בקושי עצמתי את עיניי כל הלילה.רק שמים יודעים מה היה במיטה, אבל שכבתי על משהו קשה, כך שאני שחור וכחול על כל הגוף.זה נורא!"

עכשיו הם ידעו שהיא נסיכה אמיתית, כי היא הרגישה את האפונה מבעד לעשרים המזרנים ועשרים מיטות העדר.

אף אחד מלבד נסיכה אמיתית לא יכול להיות רגיש כמו זה.

אז הנסיך לקח אותה לאשתו, לעת עתה הוא ידע שיש לו נסיכה אמיתית, והאפונה הוכנסה למוזיאון, שם אפשר לראות אותה עדיין, אם אף אחד לא גנב אותה.

הנה, זה סיפור אמיתי.